היינו בחורי ישיבה היה קיץ מאת הרב ד"ר בניהו טבילה מתייחד בתכניו ובאופני הכתב והמכתב. השירים נכתבו ברובם בימים קרובים-רחוקים, טרם המלחמה שפרצה בתשפ״ד. מאז נעשו שאלות חיינו, גם אודות יחסי החברה החרדית והכללית, משמעותיות אף יותר. הספר מצטרף לגל החדש של היצירה החרדית; נמצא הדים רבים לעולמם של בני הישיבות, מן הלימוד והתלמוד ועד ליציאה אל מרחבי הטבע. הדובר מבקר אצל גדולי הדור, מרן הרב עובדיה ורבותיו האשכנזים, ומעלה זיכרונות משכונת הבוכרים ומארצות המערב (מג'רב) שמעבר לים, כשרמזים לפוליטי ולחברתי נשזרים בשירים. הסוד והקבלה, מבית הכנסת בירושלים ועד אל הנעורים בצפת, נוכחים כאן מאד, ממקור ראשון מאד, וכן מאוויים ושאלות בדבר עבודת ה', חוכמות חיצוניות, פרנסה ומשפחה. החיבור השורשי והמחייב אל העולם היהודי לכל רוחבו ועומקו מעניקים לספר את אופיו המיוחד.

לשון השיר של טבילה מתאפיינת בעדינות רבה. בשברירי שפה מתנוצצים רבדי משמעות רמוזה. זו שירתם של תלמידי חכמים; צירופים מן המקרא, אגדות חז"ל והתלמוד מותרים מכבליהם ומתערים בלשון השיר העברי. התוצאה היא לשון מובנֵית אשר בה שקיעים רבים, כשבעזרת העמקה, ואפילו למדנוּת, עולים ובאים טעמי השיר אל מכונם.