גלריה גאולה - הגלריה לאמנות ישראלית ע"ש גאולה כהן

עכשיו בגלריה

נפש חיה Living Soul ספיר גז Sapir Gez

אוצר: אלחי סלומון
Curator: Elhai Salomon

דמות החיה משוטטת בשדה הציור של ספיר גז עוד לפני המלחמה. בשנה האחרונה, עם העמקת הקרע החברתי, החיות הנוהמות, המשולחות זו בזו, הלכו ותפסו מקום סיסטמטי בתוך יצירתו הנסיונית. בבוקר שמחת תורה האמן, איש הביטחון של יישוב בדרום הר חברון, מעבה כוחות בגיזרתו ויורד אל המערכה בדרום, ממנה ישוב לאחר 160 ימים. שבר שאחריו מִשְבָּר, חיות – וחיות אחרות, זו התנודה המלווה את הציר התקופתי הרחב של התערוכה.

בית חנון וחירבת א-ח'זעה, ההריסות בעוטף: בהפוגה ראשונה מצליח האמן לשים יד על עפרונות פחם ונייר. "המפלץ", חיה שפופה ושלופת ציפורניים, רישום ראשון, נוצר בחדר האוכל בבארי. אחריו יבוא "המפלץ מנחל עוז" ובשני צידי הגבול, בקיבוצים ובחזית, ימשיכו וישוטטו כמו ביקום מקביל אותם המוני "בלתי מעורבים": להקות כלבים רעבות, חמור לבן שנצמד בדבקות אל ה-D9 והמשוריינים של גדס"ר 5 ומלווה אותם במשך ימים, תחת אש. ציפורים צועקות ושועלים צוחקים של חורבן, הדברים והמראות נוגעים אל הנפש החיה, טורפים, מטלטלים. סימונים טקטיים של תוכניות המלחמה בטלקון המפקד ננעצים ברישומים, בדמויות החיות. בין שברי הבתים, מלבד אויב, לוחמים או עקורים הצצים לרגע עולה שאלת הנפש החיה, כמו בבראשית, תוהו שמתוכו אולי בריאה, פיענוח, קריאה בשם.  

"גרועים מחיות", אמירה שחזרה עם עליית העדויות, אך החיות מהדהדות בתמונת מראה את מעמד האדם כאן; טורף-נטרף, שב ברגע שרירותי מתמונת עולם יציבה, "מבוייתת", אל מצב הישרדות קמאי. הקו הציורי של ספיר משדר תנועה אנרגטית של פירוק, המסחררת באופן חשוף את מרכיביו של מושא הציור. השפה הגרפית של המלחמה נטמעת בשפה הגרפית של הציור ונשארת שם גם לאחר השחרור. הציור הוא מדיום המאפשר עיבוד ואף ריפוי, נתינת שֵם או תיחום, להתרחשות שאמנם לא הסתיימה, פרצי האש עוד נמשכים שם, כאן, הבשר חי, הנפש חיה, הרשמים נכתבים.

התערוכה מוצגת לצד לשם ובחזרה, תערוכת אמני מילואים. כאן יצירות שהן גם לפני ואחרי השירות, פרספקטיבה רחבה מחד, על השנה שעברנו, ומאידך נקודת מבט ממוקדת יותר, דחוסה, של נפש אחת, עכשיו, בחזית הזמן.

 

לשם ובחזרה There and Bacg Again

אוצר: אלחי סלומון
Curator: Elhai Salomon

את האפוס 'שר הטבעות' מקדים ספר ילדים קטן ששמו המלא הוא "ההוביט, או: לשם ובחזרה". ג.ר.ר טולקין מספר סיפור מלחמה גדול דרך גיבור קטן שמעוניין לחזור הביתה אל כוס התה שלו, ומתאר היטב איך כל פסיעה קדימה היא צעד אותו צריך לחזור. החוט הדק שהוא מתאר בין הדרך לשם ובין החזרה – חוט ששני קצותיו מושכים לכיוונים מנוגדים – הוא התנועה הבסיסית של מילואים בזמן מלחמה.

כל צעד של התמסרות לחויה הזרה הוא צעד שמרחיק מן הבית, וכל צעד קדימה מביא את המילואימניק להגניב מבט לאחור, מעבר לכתף. דימוי פופולרי של חייל המילואים הישראלי הוא של גיבור-על, שבזמן חירום משתמש בזהותו הכפולה ומציל את המצב; אבל לחוויית גיבור העל מחיר דרמטי בדמותה של דיסוציאציה. המילואימניק הופך לזר בביתו או במשימה הצבאית, ולפעמים גם בשניהם. 

מצב החירום שאנו באיבו מקצין את התנועה הזו: ארבעה חודשים בפנים, שניים בחוץ, חודש וחצי במקום אחר, חודש נוסף מחכה בעתיד – החזרה ממצבי הקצה אל השגרה מערערת את זהותו של חייל המילואים. התנועה לשם ובחזרה היא המסע הארוך, הדו-סטרי, בין היומיום למצבי הקצה. זהו מסע מתמשך שיוצר את הלימבו התמידי בתוכו נתון המילואימניק לכל אורך התקופה.

 

***

 

לשם ובחזרה אוספת לתוכה עבודות של חיילי וחיילות מילואים שנוצרו במלחמה האחרונה. סמלת מבצעים שמייבשת את הפרחים סביבה; מפעיל צמ"ה המרסס גרפיטי געגועים לבנו על הכף ואחר כך רושם את הכלי הכבד במחברת; תותחן שנכנס לעזה עם פנקס וטושים ויצא עם קומיקס; מודיע נפגעים המצייר דיוקן עצמי בכל יום מחדש.

עבודות התערוכה עומדות כנגד הכוח הממגנט של דימויי מלחמה, הכוללים איקוניזציה תמידית ודרמטית – הן של מראי החורבות והן של הלוחמים בפעולות גבורה. מנגד, הן עומדות כנגד הניסיון לקרקע את הדרמה בכוח, כנגד הניסיון להסתפק במתיחת המלחמה למסגרת השגרה או האבסורד. אלה כמו אלה נסיונות לטשטוש התווך הדק, הבלתי ניתן לאחיזה, שבו הדרמה מתרחשת לצידו של העולם המוכר. 

חייל המילואים אינו כתב צבאי, והעבודה שלו אינה חלק מניסוח המלחמה כדימוי קריא הניתן להעברה. האמנות שלו היא בראש ובראשונה צורך קיומי: זמן התגובה קצר והחומרים מן הבא ליד. זה אינו סטודיו בו ניתן לדייק גוון של ירוק, אלא הירוק שנמצא בקופסה שבווסט. נוסף לדחיפות הטכנית של ציור בין התקפה להתקפה זהו גם חוסר הפניות הנפשי: ההתמסרות לפרקטיקה האמנותית נדמית כשייכת לזמנים אחרים. קשיים אלה מדייקים את האמנות של שעת מלחמה למינימום הקיומי, המזוקק, שבו הנעשה הוא רק מה שחייב להיעשות.

המעשה האמנותי משמש את החייל כמערכת פנימית דרכה הוא מעבד את הדברים. כניצב על הסף, בזמן-שאינו-זמן בין כאן לשם, המבט האמנותי של המילואימניק הוא שער בין העולמות. שער לעיבוד של המרחב החדש דרך השפה המוכרת ולהדהוד של המוכר מן העולם הישן: בית הרוס שמזכיר את המשפחה שנשארה מאחור, כיתת כוננות הבוחנת את הבית והרחוב כשדה קרב, מתכנן ערים שמחפש עכשיו את המחסה הארעי – אלו מקצת ממצבי הביניים העולים וצפים מבין העבודות בתערוכה.

אל מול ההדהוד של המוכר משמשת האמנות גם להזרה של הבלתי אפשרי המתרחש מול החייל: הבסיס הצבאי הופך לתחנת מחקר ארקטית, דמויות החיילים נטענוות בפאתוס מיתי ומבט הלילה מוחק את תווי העיר לטובת גילוי פנים חדשות. המוכר והזר מהדהדים את מצבו של חייל המילואים בין שם לבין החזרה, כשכל אחד מהם הוא אך מבוא לצעד הבא. הכרה מובילה לזרות וחוזר חלילה. משכך, העוגן הוא הריטואל האמנותי עצמו: לא נותר במה להיאחז מלבד העיפרון.

 

על הגלריה

הגלריה מציגה אמנות המחוברת למורשת הישראלית על כל פניה, אמנות המתקיימת בין שורשים לשמיים, בין המקום הזה, אנשיו ועיתותיו, לבין חזיונות וחלומות הקשורים במורשתנו הישראלית.

הגלריה הוקמה בבית אורי צבי בירושלים, היכן ששכן משרדה של גאולה כהן מייסדת הבית, וברוחם של אצ"ג וגאולה מוצגות בגלריה תערוכות הנוגעות בתחומי עיסוקם המרכזיים כגון ירושלים, עלייה והתיישבות, לאום, זהות יהודית ועוד, לצד מגוון תערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד.  

שעות פתיחה
ב', ד': 10:00-16:00 | ג': 12:00-16:00 | ה': 10:00-21:30 | ו' 10:00-14:00. 


להרשמה לקבוצת העדכונים השבועית (והשקטה!)

קול קורא לתוכנית "הכור"

'הכור' הוא מרחב חדש לצמיחה אמנותית, מעבדה לפיתוח חיבורים בין האמנות העכשווית ועולם הרוח והמסורת היהודית. בית עבור גברים ונשים, המבקשים להתמקצע ולשכלל את שפת האמנות החזותית יחד עם מתן ביטוי לעולמם הרוחני ולזהותם התרבותית. 'הכור' הוא נקודת מפגש עבור כל מי ששותף למסע הזה: סטודנטים לאמנות ואמנים פעילים, לומדי תורה ואנשי תרבות – המבקשים לשאוב השראה ולהשתתף בפיתוח השיחה אודות חיבור העכשווי אל המסורת, והאוניברסלי מנקודת המבט של המקומי.

אורות דולקים

הקראת שירה ובמה פתוחה בנושא 'צמיחה'

10.9, כ"ד אלול | 20:00

ערב של מילים ואותיות, סערה ושלווה, חיבוק והכלה. בהנחיית אילת בוטשטיין

הרשמה לליינאפ עד 1.9 למייל reinafshi@gmail.com

האירוע ישודר בשידור חי בדף הפייסבוק של בית אורי צבי וראי נפשי

האירוע בשיתוף ראי נפשי

פסטיבל קולנוע קול קורא - רצוא

מועד סגירת הגשה 20/09/2023

לפסטיבל קולנוע רצוא 2# מחפשים סרטים העוסקים בחיפוש הא-לוהי והנשגב בחיי היומיום.

הפסטיבל יערך בחודש נובמבר, בבית אורי צבי ובקמפוס הירושלמי לאומניות

לשם ובחזרה

קול קורא לתערוכת אמני מילואים
גלרייה גאולה מזמינה אמנים לשלוח יצירות שהתהוו בימי המלחמה במהלך שירות מילואים פעיל או בזיקה אליו.

אנא שלחו את העבודות כקובץ JPG או בקישור לתיקייה עם 2-3 שורות על עצמכם ועל העבודות. 

משלוח עבודות אל: 

geula@uzg-jlm.org

עד: כ"ז ניסן, 4.5

 
העגלה שלי
העגלה ריקה

נראה שטרם בחרת מוצר.